שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃
מאור ושמש
שיר השירים אשר לשלמה וכו' נראה לפרש ע"פ רמז ונקדים לפרש הפסוק שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף. הש"י ב"ה ברא העולמות עד אין שיעור וערך בכדי להשיג על ידי מלכותו ואלקותו יתברך ויש למעלה מכל העולמות עולם המחשבה ובזה העולם שום מחשבה לא תפיסא בי' כלל ובלתי אפשרי לצייר שום נקודה ומחשבה בזה העולם והעולמות שלמטה הימנו בריאה יצירה עשיה נקראים עולם הדיבור המביטה ע"י כ"ב אותיות התורה כי הדיבור מביטה ע"י הצטרפות הכ"ב אותיות אחת אל אחת וזאת לא יוכל להיות זולת המחשבה הקודמת להדיבור ולחשוב קודם הצטרפות האותיות ואח"כ הדיבור נחתך והדיבור ומחשבה נתיחד אבל בהעולם המחשבה לא תפיסא בי' שום ציור ואות ולא שום משל ולא שום מחשבה תפיסה בה אבל למטה מזה העולם יש הציור של כ"ב אותיו' התורה ונמשכים אל העולם אבי"ע וכל אות ואות מהכ"ב אותיות יש בו רמז מקום נחצבו מקור השורש שלו ואל"ף מרמז לראשית המחשבה ולסוף המעשה כמש"ה אני ראשון ואני אחרון וכו' והציור של האל"ף יו"ד למעלה ויו"ד מלמטה וי"ו באמצע ומספרו עולה הוי' וכל הג' עולמות בי"ע נקראים עולם הדיבור ויש בהם שלשה ציור האלפין והם ג' הויות קדושות והרמזות האותיות המה משל לעולם המחשבה כי בעצם העולם המחשבה לית שום מחשבה ומשל תפיסא בי' כלל וכלל אך ע"י הכ"ב אותיו' המרומז כל אות על מקור שרשו נוכל לשער מה הוא העולם המחשבה והמה כמו משל לעולם המחשבה וזהו פי' של פסוק וידבר שלשת אלפים משל היינו שדיבורי הי' עולה כך דרך העולמות העליונים הנ"ל היינו שלשה עולמות בי"ע וזהו שלשת אלפים "כי בכל העולם יש בו ציור כ"ב אותיות ויש שלשה אלפים והמה כמו משל לעולם המחשבה כנ"ל וע"י שירותיו ותשבחותיו הי' מקשר העולם הזה שהיא ה' תתאה שהיא מלכות שמים הי' מקשר באין סוף ב"ה והוא פלא עליון וזהו ויהי שירו "חמשה היינו ה' תתאה "ואלף שהיה מקשר "באלף בא"ס ב"ה וזהו המרמז לנו לנו שיר "השירים ר"ל שירותיו הי' ה' שירים ר"ל שהי' מקשר ה' אחרונה בפלא עליון בא"ס ב"ה וק"ל.
אור המאיר
שיר השירים אשר לשלמה ופרש"י אמר ר' עקיבא לא היה העולם כדי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים הוא שכולו יראת שמים וקבול עול מלכותו להבין נראה כי הנה איתא בזוהר ע"פ ויעש דוד שם שכל ימיו של דוד המלך עליו השלום היה עוסק תמיד לעשות שם לשכינה היינו על ידי פרטי עבודותיו כל עצמו ומגמתו לעשות לה קישוטין נאים וכיון שבא שלמה ומצא את השכינה כשהיא מקושטת כתיב אצלו ותרב חכמת שלמה ואיתא בזוהר דאתרביאת עיין במקום אחר מה שביארנו מזה והכלל כיון שמצא את השכינה כשהיא מקושטת אזי עיקר עוסקו לעשות בהי' יחוד ולכן כתיב אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה זה לך האות אשר יפרח בימיו צדיק להשפיע לנאוה קודש והיחוד היא בשלימות ולכן רב טוב לישראל משפע ברכה עליונה והנה מצד הסברא מהראוי להיות ככה שפי בחי' אלו של דוד המלך עליו השלום עם שלמה בנו אצל כל אחד ואחד מישראל אשר נשאו לבו ונדבה את אל רוחו לגשת אל עבודת באמת ותמים ואין ברוחו רמיה מהראוי להיות עוסק תחלה בבניינה לבנות קומת השכינה להכינה ולסעדה בקישוט מדותיה הקדושים ובמה נאות לו לאדם לגרום בכח כבר הקדמנו וזכרנו כמה טעמים שיתקן תחלה זיין מדות במלא קומתו שיהא נקי וזך בהם וטהור ממום מגע נכרים אשר נודע שמהבנין ולמטה יש מגע מז' תועבות הפכיים וכל עוד שמתקן מהמדות אשר נודע תכונת בנין גוף האדם עם פרטי אבריו מורים למדות עליונים על שם הכתוב הוא עשך ויכוננך ונתעוררו חז"ל מלמד שברא הקדוש ברוך הוא כונגיות באדם וכל אבר מחזיק אבר דוגמתו בקומת השכינה וממילא אם מקיים פתוח תפתח ויתקן בבחי' עצמו אבר היד אזי נעשה יד תחת יד בקומת השכינה ומזה ישכיל החכם ומבין מדעתו אשר בקישוט פרטי אבריו גורם תיקון וקישוט בקומת השכינה לערך אחיזת נשמתו נעשה ונתקן יד תחת יד ורגל תחת רגל וכל זאת תורת האדם לעשות בעולם הזה וטרם עשות זאת אזי עדיין לא טעם טעם עבודה ועומד בחוץ ואין לדבר מאיש כזה אשר נבער מדעת קונו ולא פסע עדיין אפי' פסיעה אחת בעבודת הבורא ברוך הוא אמנם אפי' בעשות ככה וכבר תיקן וקישט בחי' זיין מדותיו אזי חובת גברא להעמיק שאלה ויתחיל ללמוד וללמד איך לעשות יחודים לשכינה שזהו עיקר ותכלית למוד תורה ותפלה ומעשה המצות לעשות יחודים ותיקונים בעולמות עליונים ואל יחוש מצורך עצמו כלום כי אם כל עצמו ומגמתו רק לעשות יחודים וזווגים לשכינת עוזנו וכל זאת הורו לנו רבותינו ז"ל וכתבו לנו שתי הבחי' של דוד המלך עליו השלום ומעשהו וגם מעשה שלמה בנו להורות נתן בלב כל חכם לב לדעת מעשהו ולקנות בעצמותו כמו שהיו שתי בחי' אלו בשתי גופות נפרדים צריך להיות כזה בכל אחד ואחד מישראל לעבוד עבודת הקודש בשתי בחי' אלו היינו להיות עוסק תחלה בבניינה לקשט אותה בקשוטין נאים ומפוארים באמצעות כשרון פעולותיו וקישוט מדותיו כמעשה דוד המלך ע"ה ואח"כ ישכיל עשות כמעשה שלמה המלך ע"ה ללמוד ולעשות לה יחודים ובכל פרטי עובדותיו ולימוד תורה ותפלה ומעשה המצות רק עבור צורך גבוה ליחד יחודים ולא צורך עצמו כלום ואם עיני שכל לכם תבינו ותשכילו זה הדבר אשר דברתי כן הענין בתוכחת הנביאים ראשונים ואחרונים עניינים שוה למשפט המלך דוד עליו השלום ושיר השירים לא כן יגוד כ"א יחודים וזיווגים כמשפט המלך שלמה ע"ה אשר להיות הם הוכיחו על פניהם עם בני ישראל להיטיב לכת בדרכי אל ולסור מרע גנות מדותיהם ולהכין מלא קומתם להיות כלי מוכן ומוכשר להשראת אלהות ואחרי שיזדככו גופם מכיעור והדומה אחר כן נאות להם לגרום בכשרון פעולתם יחודים בעולמות עליונים לא כן דבורי שלמה המלך עליו השלום שאמר בשיר השירים שהם בעצמם מורים יחודים וזווגים תכלית היחוד אחר שהכין האדם וקישט מלא קומתו להיות טהור ונקי מכל מום והוציא שלמה. המלך עליו השלום עתק מפיו רק דיבורים העומדים ברומו של עולם רק ענייני זווגים ויחודים יתיר על דיבורי שאר הנביאים והכתובים המה רק כמו הכנה לבא באמצעותם בהטיב דרכיהם יוכלו לבוא לידי דיבורים של יחודים וזווגים ועתה תחזה מה שהעמיק רש"י בדברי רבי עקיבא לא היה העולם כדי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל והכוונה כלפי דברים הנאמרים שתי אלה הבחי' אי אפשר להיות בנושא אחד ובשעה אחת כ"א תחלה בימי דוד הוה סיהרא בפגימתה והמלך דוד במשפט יעמיד ארץ ועשה לה תקונים וקישוטין רק בחי' הכנה לבא לידי זווג ויחוד ונמצא לא היה העולם כדאי ומשונה בטעם וריח כיום שניתן בו שיר השירים המורה רק יחודים וזווגים כנזכר וזה היה רק בימי שלמה דהוה סיהרא באשלמותא בנויה ומוכנת כבר בעיקר תיקון וקישוט מדותיה ושפיר עולה לו לשלמה בנו לומר רק דיבורי' העומדים ברומו של עולם ענייני זווגים ויחודים ולהורות בא שזה הענין שייך שפיר בכל או"א מישראל צריך לקנות בעצמותו גם כן שתי בחי' אלו כנזכר ולזה גמר אומר שכל הכתובים קודש להיותם הכנה לבוא מחמתם בהיות ישראל משכילים לקיימם יוכלו לבוא לדבורים יחודים וזווגים יתיר עליהם שיר השירים קודש קדשים שכל עצמם של פרטי הדיבורים בעצמותם אינם רק יחודים וזווגים כמדובר והנה מי שזוכה לבוא לדבורים כאלה ולקנות בעצמו תחלה בחינתו של משפט דוד המלך עליו השלום ואח"כ לדיבורי שלמה בנו אזי משובח שיר שלו מכל השירים ובתנאי שכל עצמו ומגמתו בעיקר העבודה הכל עבור צורך גבוה ולא עבור צורך עצמו כלום מול זה רומז הכתוב בשפת יותר אשר לשלמה ולכאורה מה היה המקרה חסור שיכתוב שיר השירים לשלמה ומלת אשר אך למחסור אמנם הכתוב יגיד אשר כל עצמותי תאמרנה בתורה ותפלה לחבר וליחד בינה הנקרא אשר לשלמה היינו להמשיך מוחין מנה"י דבינה למוחין דז"א עש"ה אשר תנ"ה הודך על השמים למי שזכה אל סודו היינו אשר היא בינה אימא עלאה תנ"ה הודך בחי' מוחין המלובשים בנה"י על השמים הכנוי לז"א וזהו שיר ישיר להם לישראל בתועלת גדול לגרום יחודים בעולמות עליונים אמנם לא יתכן להם כזאת כ"א כשאין חוששים לצורך עצמם כלום כ"א כל התאמצם ומגמתם בשיריהם ושבחיהם לייחד אש"ר לשלמה כמבואר ודו"ק: